

ספורט הוא לא משל לחיים, אלא החיים עצמם -
מאבק אכזרי על כוח, כסף, כבוד ושליטה
הרצאות וסדנאות ייחודיות החושפות מה באמת קורה
מאחורי הקלעים של הספורט המקצועני -
פוליטיקה, אינטרסים, מאבקי כוח, אגו, בריתות, בגידות ותככים.
מי אני?

נעים להכיר, חזי אשר - חוקר, מרצה וסטוריטלר.
אני מתעסק בשאלה שמעניינת אותי כבר שנים -
איך סיפורים מעצבים את הדרך שבה אנשים, ארגונים ומדינות תופסים את המציאות.
כדוקטורנט להיסטוריה באוניברסיטת תל אביב, אני חוקר את הקשר בין ספורט, פוליטיקה וזהות לאומית. אבל בהרצאות שלי אני לוקח את זה הרבה מעבר לעולם הספורט.
דרך סיפורים היסטוריים, משברים פוליטיים, מותגים בינלאומיים ואירועי ספורט גדולים, אני חושף איך נוצרים מיתוסים, איך נבנה מוניטין, ואיך אנשים מקבלים החלטות גם כשהם בטוחים שהם פועלים "בהיגיון".
אני מאמין שהיסטוריונים ואנשי שיווק מנסים בעצם לענות על אותה שאלה -
למה אנשים בוחרים להאמין לסיפור אחד - ולא לאחר?
לכן ההרצאות שלי לא עוסקות רק בעבר.
הן מחברות בין היסטוריה, פסיכולוגיה, מנהיגות, מיתוג וקבלת החלטות ומעניקות זווית אחרת על העולם שבו אנחנו חיים ופועלים היום.
בין אם מדובר בארגון, צוות ניהולי או קהל מקצועי - המטרה שלי היא לגרום לאנשים לצאת מההרצאה עם מחשבה חדשה, הסתכלות חדה יותר, וסיפורים שהם לא ישכחו.
ההרצאות שלי:
הרצאה מיוחדת לחנוכה
'מכבים מול יוונים - האמנם?'
הסיפור שמאחורי "הקבוצה של המדינה"
מעניין אותי
אחרי מלחמת יום הכיפורים, ישראל חיפשה נקודות אור וסיבות להרים את הראש. מכבי תל אביב ידעה לנצל את הכמיהה הזאת, ולהפוך הצלחות על המגרש לסיפור של גאווה לאומית.
איך הפכו ניצחונות של קבוצת כדורסל לרגעים של גאווה לאומית?
ומה קורה כשהקטנים הופכים לאימפריה, אבל הסיפור נשאר כשהיה?

'מגיבורים לבוגדים' -
הספורטאים הלאומיים שחצו את הקווים במלחמת העולם השנייה
מעניין אותי
ספורטאים הם לעיתים קרובות גיבורים לאומיים. הם מייצגים את המדינה, זוכים להערצה ציבורית ומגלמים את הערכים שהחברה מבקשת לייחס לעצמה. אך מה קורה כאשר דווקא אותם גיבורים בוחרים לשתף פעולה עם אויב כובש?
בהרצאה נכיר את סיפוריהם של ספורטאים מפורסמים מצרפת, בלגיה והולנד, שהיו גיבורים לאומיים לפני מלחמת העולם השנייה אך בחרו לשתף פעולה עם הנאצים בזמן הכיבוש. חלקם נשפטו לאחר המלחמה, אחרים נמחקו כמעט לחלוטין מן הזיכרון הציבורי, וכולם הציבו אתגר לא פשוט לחברות שביקשו לראות בעצמן קורבנות או לוחמות חופש.
דרך סיפוריהם נבחן כיצד מדינות מתמודדות עם פרקים מביכים בעברן, כיצד נבנים מיתוסים לאומיים, ומדוע לעיתים קל יותר להאשים "כמה תפוחים רקובים" מאשר להתמודד עם שאלות קשות על החברה כולה.

'תאמינו לי, אל תאמינו לאף אחד'
תיאוריות קונספירציה בספורט ובכלל'
מעניין אותי
הזיכרון האנושי, האישי והקולקטיבי, מתקשה לקבל אקראיות ומקריות. אנחנו רוצים להאמין שלאירועים גדולים יש סיבות גדולות, שתבוסות אינן קורות סתם ושמאחורי הבלתי הגיוני מסתתר הסבר. אולי לכן תוצאות ספורט משמשות לעיתים הוכחה לקיומו של האל מצד אחד, ולעיסוקה של אמו של השופט מצד שני.
הצורך הזה מתחזק כשהמציאות מתנגשת בסיפור שאנחנו מספרים לעצמנו. קשה לקבל שנשיא ארצות הברית נרצח בידי אדם כמעט חסר חשיבות, שמייקל ג'ורדן פרש בשיאו, או שקבוצה עדיפה פשוט הפסידה בגלל טעות או מזל רע. ברגעים כאלה תיאוריית הקונספירציה מציעה משהו שהמציאות אינה מספקת: סדר.
ההרצאה בוחנת מדוע תיאוריות קונספירציה פורחות בספורט, בפוליטיקה ובאירועים טראומטיים, ומה הן מלמדות על הצורך שלנו להאמין שהעולם פחות מקרי וכאוטי מכפי שהוא באמת.

איך לא להאמין לכל סיפור
במיוחד כשאנחנו רוצים שהוא יהיה נכון
מעניין אותי
״קודם כול זה לא קרה, ואם קרה, אז מה קרה?״ המשפט האלמותי של דמותו של דוד ביטן ב״ארץ נהדרת״ יכול להתאים ללא מעט ציורים, תצלומים, סיפורים היסטוריים ותיאוריות קונספירציה שמסבירות הכול. הרי ״כולם יודעים״ שנפוליאון היה גמד, שנתניהו סיפר שראה חיילים בריטים בילדותו ושרבין דיבר על ״קורבנות השלום״. אבל בעידן שבו אנחנו מוצפים במידע, חשוב לעצור ולשאול: איך אנחנו יודעים שזה באמת קרה? האם אנחנו נוטים לקבל טענה מפני שהיא מתאימה למה שאנחנו כבר מאמינים בו?
בהרצאה ניכנס לחדר העריכה של ההיסטוריה ונראה איך בחירת פרטים, השמטת הקשר וסיפור טוב הופכים מציאות מורכבת לאמת שנראית מובנת מאליה. נצא עם שאלות מעשיות לבדיקת סיפורים, תמונות וכותרות: מה המקור? מה נשאר מחוץ לתמונה? האם יש הסבר אחר? ומה עשוי לשנות את דעתנו?
'שלוש יהודיות על דוכן המנצחים והיטלר אחד ביציע'
מעניין אותי
כולם מכירים את ג'סי אוונס, האצן השחור ש"הביס את היטלר" בברלין 1936. אלא שהסיפור המוכר רחוק מאוד מן המציאות - האולימפיאדה הייתה הצלחה תעמולתית ודיפלומטית מסחררת עבור המשטר הנאצי, ואילו אוונס עצמו חזר לארצות הברית גזענית ומפלה.
בהרצאה נכיר את הגיבורים האמיתיים של ברלין 1936 ומלחמת העולם השנייה - ספורטאים יהודים ואירופים שנאלצו לשלם מחיר כבד על עמידתם מול הנאצים. דרך סיפוריהם נגלה כיצד נבנים מיתוסים היסטוריים, כיצד חברות בוחרות את גיבוריהן, ומדוע אנשים מעוררי השראה כל כך נותרו מוכרים בעיקר בארצותיהם שלהם.
.jpg)
שרירים של תקווה
הספורטאים היהודים שכישרונם הפך למופע במחנות הנאציים
מעניין אותי
סיפורם של ארבעה גיבורי ספורט יהודים, רובם אלופים בעלי שם עולמי, שאנשי האס־אס הפכו במחנות הנאציים לחיות קרקס - כלי בידור שסכנת המוות מרחפת ללא הרף מעל ראשיהם.
זהו סיפור על כוחו של הספורט, אך גם על גבולותיו. הספורט לא הציל את כולם, ובוודאי לא היה יכול להגן על בני משפחותיהם, אבל גם במקום שנועד לשלול מהם כל אנושיות, הם לא חדלו להיות בני אדם.
_con.jpg)
על רצפת חדר העריכה של ההיסטוריה
הרצאה שמעוררת מבט נוסף על האופן שבו סיפורים נצרבים בזיכרון
מעניין אותי
על כל אירוע היסטורי או אדם מפורסם יש לרוב תמונה דומיננטית אחת שנצרבת בזכרוננו: הצנחנים בכותל, אלברט איינשטיין חורץ לשון או רגע פגיעת המטוס השני במגדל הדרומי באסון התאומים. אבל מי קובע מה נשכח ומה נזכור? למה מפקד מבצע אנטבה נשכח כמעט לחלוטין ואיזו דמות אנחנו זוכרים מהמבצע?
אתם מוזמנים להרצאה מעוררת מחשבה המבוססת על הידע והניסיון שלי כצלם וכדוקטורנט להיסטוריה.

'כשפוליטיקה מתחפשת לחגיגה'
שורשי הכוח של פיפ"א, מארגנת אירוע הספורט הגדול בעולם
מעניין אותי
"אני יכול לדבר עם כל נשיא, אבל גם הם מדברים עם נשיא -
כשווה בין שווים", אמר ב-1998 ז'ואאו האבלנז', נשיא פיפ"א הפורש.
כיצד הפכה התאחדות כדורגל לאחד הארגונים המשפיעים בעולם? איך הצליחה פיפ"א לצבור כוח כלכלי ופוליטי המאפשר לה להשפיע על ממשלות, תאגידים ומנהיגים ברחבי העולם?
דרך סיפור הפיכתו של המונדיאל למוקד של כוח, כסף והשפעה גלובלית, ההרצאה חושפת כיצד מתקבלות החלטות בזירה הבינלאומית, כיצד אינטרסים כלכליים מעצבים את המציאות, וכיצד שינויים טכנולוגיים ופוליטיים שינו את העולם מאז שנות השישים. זהו לא סיפור על כדורגל, אלא על כוח.
ההרצאות שלי
'בהרי נפאל, בערבות פרו ובמטה אשר'
הכדורעף כספורט הקולקטיבי האולטימטיבי
מעניין אותי
איך הפך הכדורעף לסמל של קהילות שלמות - מהפסגות המרוחקות של העולם ועד ללב הקיבוץ הישראלי?
הצטרפו למסע תרבותי מרתק שמתחיל בילדי ההרים בנפאל ובפרו, ועובר דרך תור הזהב של הספורט הקיבוצי בגליל. בהרצאה נגלה כיצד משקף הספורט את הזהות הלאומית שלנו, איך השתנתה החברה הישראלית מאז שנות השבעים, ובעיקר - נבין מדוע בעולם של תקציבי עתק ומסחור, דווקא הענף שנבנה על עקרון המאמץ המשותף של "הרמה להנחתה" ממשיך להזכיר לנו את כוחם של שותפות וקהילה.
'כדורגל משחקים 90 דקות ובסוף גרמניה הנאצית מנצחת'
מעניין אותי
במעט מאוד מדינות יש לכדורגל - ובמיוחד למשחקים מול גרמניה - חשיבות גדולה כמו באוסטריה ובהולנד. בהולנד התקבע לאחר המלחמה המיתוס שלפיו כמעט כל ההולנדים התנגדו לכיבוש הנאצי, למרות שבזמן המלחמה מילאו מאות אלפי צופים את אצטדיוני הכדורגל. באוסטריה, לעומת זאת, הפך ניצחון אחד על גרמניה במשחק חסר משמעות ספורטיבית במונדיאל 1978 לסמל לעצמאותה של המדינה, וזכרו נחגג עד היום.
בהרצאה זו נבחן כיצד שימש הספורט ככלי לנרמול כיבוש והפליית יהודים, מצד אחד, ולהבניית זהות לאומית ולהיבדלות מגרמניה, מצד שני. נראה כיצד רוח הפיוס של צ'מברליין גרמה לנבחרת אנגליה להצדיע במועל יד במשחק ידידות בברלין ב-1938, וכיצד חמישים שנה לאחר מכן גרם מיתוס המחתרת ההולנדית למיליוני הולנדים לצאת לרחובות ולחגוג את הניצחון על גרמניה באליפות אירופה 1988.
'ממגרש המשחקים לחדר הישיבות'
מה יכולים אנשי שיווק ללמוד מערים ומדינות ששינו את תדמיתן באמצעות אירועי ספורט
מעניין אותי
מה משותף לגרמניה, קוריאה הדרומית, ברצלונה, לגו ואפל? כולן הצליחו לשנות את האופן שבו העולם תופס אותן - ובכך סללו את הדרך להצלחתן.
בהרצאה ייחודית המשלבת היסטוריה, ספורט ושיווק, נבחן כיצד הפכו אירועי ספורט גדולים כגון המשחקים האולימפיים בברצלונה ובסיאול ומונדיאל 2006 בגרמניה לכלים רבי־עוצמה לשינוי תדמית, לבניית זהות ולמיתוג מחדש של ערים, מדינות וארגונים.
נגלה כיצד שינוי תדמיתי פנימי וחיצוני הופך בסופו של דבר לסיפור חדש שאנשים בוחרים להאמין בו.
לצד סיפורי הצלחה נבחן גם מקרים שבהם מותגים חזקים איבדו את אמון הציבור, ונבין מדוע הפער בין הסיפור שמותג מספר לבין המציאות שהוא יוצר עלול להפוך לנקודת השבירה שלו.

